החיזור של וושינגטון אחר עסקאות ביטחוניות עם דלהי: ביקורו של ראש ממשלת הודו בארה”ב

נראה כי הסיבה המרכזית לביקורו של מודי בארה”ב היא התקווה של וושינגטון להגדיל את פוטנציאל העסקאות הביטחוניות עם דלהי. בנוסף, דלהי היא שותפה מרכזית למאמצים האמריקניים להתמודד עם האתגר הסיני. לתזמון הביקור בארה”ב יש גם הקשר פוליטי פנימי, הן אמריקאי והן הודי. עם זאת, משולש היחסים הטבעי עם ישראל מותיר פוטנציאל שאינו ממומש.

הבוקר יחל מודי, ראש ממשלת הודו, את ביקורו בן ארבעת הימים בארה”ב, בהזמנת הנשיא ביידן. במהלך הביקור מודי צפוי לנאום בקונגרס, הזדמנות הניתנת רק לשותפות הקרובות ביותר, ולפגוש את הקהילה ההודית במסגרת אירוע ענק, מאפיין שהפך לחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הנסיעות וממדיניות החוץ שלו. הביקור מסמל את שיאה של מערכת היחסים בין דלהי לוושינגטון, כשהיא מותירה מאחור חשדנות ועוינות מתקופת “המלחמה הקרה”. הביקור עתיד לחזק את המחויבות המשותפת של שתי המדינות לאזור האינדו-פאסיפי, ולהעצים את השותפות האסטרטגית הביטחונית והטכנולוגית.

ארה”ב תמכה ביריבתה של הודו, פקיסטן, והתנגדה נחרצות להעברת טכנולוגיה צבאית להודו, אך בעת האחרונה מבקשת שייפתחו בפניה הדלתות לשוק הייצור הביטחוני ההודי. הודו היא שוק מתפתח עם פוטנציאל גדול עבור המוצרים של ארה”ב, בעיקר בתחום הביטחון. הרכישה בחודש פברואר של כ-220 מטוסי בואינג על ידי חברת “איר אינדיה” עשויה, לדברי ביידן, ליצור כמיליון משרות ברחבי ארבעים וארבע ממדינות ארה”ב. ממשל ביידן העניק השנה תשומת לב מיוחדת לשיתוף הפעולה בין שתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם בתחום טכנולוגיות צבאיות מתקדמות, למרות היעדר ברית רשמית. נראה כי הסיבה המרכזית לביקורו של מודי היא התקווה של וושינגטון להעמיק ולהגדיל את פוטנציאל העסקאות הביטחוניות עם דלהי.

לקראת הביקור הרשמי ממשל ביידן דוחף לקיצור ההליכים הבירוקרטיים הידועים לשמצה של ניו דלהי ולקדם עסקת מל”טים חמושים תוצרת ארה”ב. על פי דיווחים, מאז שנקבע מועד ביקורו של מודי, מחלקת המדינה האמריקאית, הפנטגון והבית הלבן דוחקים בהודו להוכיח התקדמות בעסקה של 30 מל”טים. ככל הנראה שתי עסקאות גדולות נוספות עומדות על הפרק, האחת בתחום השבבים עם חברות אמריקאיות מובילות, אשר נועדו לסייע לדלהי בבניית מערך שבבים משלה כפתרון למשבר העולמי והקטנת התלות בבייג’ינג. העסקה השנייה כוללת ייצור משותף עם חברת ג׳נרל אלקטריק של מנועי סילון עבור מטוסי חיל האוויר ההודי.

הזדמנויות עסקיות הן רק חלק מהתמונה. בעידן של גאופוליטיקה משתנה, שבה השפעתן של “המדינות המתנדנדות” על תהליכים גדולים יותר גוברת, הודו, מדינה גדולה עם יריבות לסין, הופכת להיות חשובה יותר. דלהי היא שותפה מרכזית למאמצים האמריקניים להתמודד עם האתגר הסיני. ארה”ב גם רוצה למנוע פנייה הודית, לא כל כך סבירה, לכיוון הציר הרוסי-סיני. למרות ריבוי האתגרים בגאופוליטיקה העולמית, הערך העליון בעיני ההודים נותר עצמאות, ואת מדיניות אי ההזדהות שלה היא המירה בריבוי שותפויות. ההודים כבר הודיעו כי אין להם עניין להיכנס לברית צבאית עם אף מדינה, כך צוטט סגן היועץ לביטחון לאומי של הודו, ויקראם מיסרי (Vikram Misri), בנאומו ב”דיאלוג שאנגרילה” בראשית החודש. עם זאת, הודו מוכנה להעמיק את הקשרים שלה בגופים שונים התואמים לאינטרסים שלה, כמו הברית המרובעת הכוללת את אוסטרליה ויפן ושותפות רשמית עם ארה”ב (QUAD), וגם עם ארה”ב, איחוד האמירויות וישראל במסגרת ה-i2u2.

2024 היא שנת בחירות הן בארה”ב והן בהודו, וקשה להתעלם מהעובדה כי לתזמון הביקור בארה”ב יש הקשר פוליטי פנימי. הקהילה ההודית בארה”ב, אשר מונה כחמישה מיליון איש ובעלת הכנסה חציונית למשק בית מהגבוהות בקרב הקהילות האתניות השונות, היא גם גוש ההצבעות הצומח ביותר. שיעורי ההצבעה בקהילה הגיעו לשיא כל הזמנים בבחירות לנשיאות בשנת 2020. מלבד זאת, הודים אמריקאים הם בוחרים חשובים במספר מדינות מפתח. נוכחותה של הקהילה במרחב הציבורי הפכה בולטת יותר בשל השתלבותם של חברי הקהילה במערכת הפוליטית. מלבד סגנית הנשיא, קאמלה האריס, האישה האסיאתית הראשונה בתפקיד, בבחירות הבאות בארה”ב אנו צפויים לראות דמויות נוספות בעלות רקע הודי כמו ניקי היילי וויווק ראמסוואמי. במהלך ביקורו הנוכחי צפוי מודי לפגוש כ-20 מנכ”לים הודים של חברות אמריקאיות ולנאום בכנס הקהילה מול 1,500 משתתפים במרכז קנדי בוושינגטון.

ביקור בוושינגטון, בירת העולם, גם מסייע למודי בבית. בשבועות האחרונים עסקו הכותרות בהודו ובעולם בחילופי האשמות בין מפלגת השלטון למנהיג האופוזיציה ראהול גנדי. במסגרת המאבקים בין הימין לשמאל, שמו של מודי עלה לכותרות העיתונים בעולם שוב עם חניכתו של בניין הפרלמנט החדש, כאשר האופוזיציה החרימה את הטקס. יריבו הפוליטי, גנדי, שב לפני כשבועיים מביקור בוושינגטון וניו יורק, שם חיזר אחר הפזורה ואף השיק סרט מסע פרסום לרשתות, שזכה לפופולריות.

גם אם ממשל ביידן החליט להניח בצד את המחלוקות, המבקרים של מודי בוושינגטון כבר השחיזו את סכיניהם וקראו לממשל בוושינגטון לעשות יותר כדי להתעמת עם המדיניות הלאומנית של ראש הממשלה ההודי, אשר לטענתם פוגעת במיעוטים בהודו, ובראשם במוסלמים. “המועצה המוסלמית ההודית אמריקאית” (IAMC) הביעה את אכזבתה מההחלטה לאפשר למודי לנאום בקונגרס. במשך שנים דלהי דוחה את ההאשמות האמריקאיות בהפרות של חופש דת. ממשל ביידן, התומך בזכויות האדם, בוחר להעלים עין. ראש ממשלת הודו מואשם בין היתר בדיכוי יריביו הפוליטיים לאחר שבתחילת השנה גורש מנהיג האופוזיציה מהפרלמנט, לאחר שהשמיץ את מדינת הולדתו של מודי – גוג׳ראט.

מערכת היחסים הנוכחית בין הודו וארה”ב מדגימה באופן מובהק כי הריאליזם ניצח את האידאולוגיה. מתיחת זרועות התמנון של סין לכל יבשת מביאה את שתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם להתקרב זו אל זו יותר מאי פעם. משולש היחסים הטבעי עם ישראל מותיר פוטנציאל שאינו ממומש בתחומי הבריאות, הבינה המלאכותית, הטרור והביטחון. עם זאת, חברות ביטחוניות ישראליות ואמריקאיות כבר מוצאות את עצמן מתחרות על מכרזים זהים, ועם הסרתם ההדרגתית של מחסומי העברת הטכנולוגיה, התחרות בפלטפורמות ספציפיות עלולה לגדול.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / xSarahbethxManey